הליך הגישור מתנהל בצורה המובנת לשני הצדדים ולא בצורה משפטית שאין לצדדים ידע ובקיאות. ההליך מהיר, חסוי ודיסקרטי וכל שנאמר בו נשאר במסגרתו בלבד ולא ניתן להשתמש בו.
כשמיכל (שם בדוי) חברת ילדות שלי התקשרה למשרדי בבכי ושאלה "מאיפה אני משיגה עכשיו עוד 60,000 שקלים כדי לראות את פסק הדין? עצרתי אותה וביקשתי שתסביר לי מה קרה. מיכל תפסה את בעלה בוגד בה והחליטה לסיים את הקשר ביניהם. היא שכרה את שירותיו של עורך דין וביקשה ממנו לייצג אותה בהליך הגירושין.
עורך הדין ייעץ לה להגיש תביעה למזונות, מדור, משמורת, תביעות רכושיות, בקשות לעיקול ועיכוב יציאה ובקשות נוספות האופייניות לניהול מאבק משפטי, למרות שכל מה שמיכל רצתה זה להיפרד מבעלה מהר ככל האפשר ללא סיבוכים וללא הוצאות כספיות מוגזמות.
הבעל שהיה מלא ברגשות אשם והיה נכון לפייס את אשתו, ראה את כתבי התביעה הקשים, ונבהל מכמות הבקשות שעליו להגיב להן, מעיקול חשבונו וחסימתו מיציאה מהארץ, נמלא חימה והחליט גם הוא להילחם בכל הכוח.
לאחר 3 שנים, ששילמה מיכל למעלה מ-200,000 שקלים לעורך הדין על הייצוג היעיל, ניתן פסק הדין המיוחל על ידי בית המשפט. לדאבונה של מיכל, כשביקשה מעורך הדין לראות את פסק הדין, נדרשה לשלם את יתרת החוב שנצבר בסך של 60,000 שקלים. בעלה של מיכל, גם הוא שילם סכום דומה לעורכת הדין שייצגה אותו.
הבטתי בתסכול בחברת הילדות שלי שזרקה ביחד עם בעלה למעלה מחצי מיליון שקלים כי בחרה להילחם ולא לעצור לרגע ולחשוב איך לסיים את הקשר בצורה קצת אחרת.
אז למה באמת?
גישור in מלחמה out
לפני קצת יותר משנה, נכנס לתוקף התיקון לחוק המחייב בני זוג לפנות להליך גישור בטרם הפניה להליך המשפטי. קשה לי להבין איך לא עלו על הסטארט אפ הזה קודם. מרבית הזוגות שהחליטו לשים קץ לחיי הנישואין, התחתנו בעצם בגלל סיבות טובות. אהבה, הרצון להביא ילדים יחד לעולם, הרצון להיות יחד ולדאוג האחד לשניה ועוד סיבות רבות וטובות שאם נעצור רגע ונחשוב, נצליח אולי גם לחייך.
פעמים רבות נגמרת ההרמוניה ומחליטים לפרק. הפירוק קשה לשני הצדדים, למי יותר ולמי פחות, והכל תלוי נסיבות ולעתים הצדדים מתמלאים באגו ובקשיים שללא סיוע חיצוני, התמונה שעולה היא השחזת חרבות ויציאה למלחמה. וחבל. כי במלחמה כמו במלחמה, אין מנצחים. רק מפסידים. מפסידים זמן, כסף והרבה כסף. כסף שיכול היה לשמש את צרכי הילדים ולהישמר כחסכון עבורם. מה גם שניהול מאבק משפטי פוגע במערכת האמון בין הצדדים וגורם לנזק בלתי הפיך ביחסי ההורים תוך התעלמות כוללת מטובת הילדים.
פניה לבית המשפט הייתה פעם הדרך המקובלת לנהל הליך משפטי בין בני זוג שרצו להתגרש. למרבית מן הצדדים אין הבנה משפטית והפחד מפני ההליך הזה גרם להם להיעזר באנשים אחרים שהאינטרסים שלהם מנוגדים לאלה של הצדדים.
לא עוד גירושין אלא משפחה חדשה
הליך הגירושין, טומן בחובו מילה לא נעימה: "גירוש". אך האם בני זוג שמתגרשים האחד מהשניה באמת מגרשים זה את זה ולא יתראו עוד? התשובה היא שלילית.
זוג מסיים את מערכת היחסים בינו לבינה. אך בכל הנוגע לילדים המערכת עדיין מתנהלת. מסתיימת משפחת הגרעין ומתחילה משפחה חדשה. משפחה בה יש שני בתים, בית של אמא ובית של אבא. כל אחד מהצדדים שואף להעניק לילדיו את הטוב ביותר והדבר החשוב ביותר עבור הילדים זו תקשורת מינימלית בין ההורים כך שטובת הילדים תשמר. כשהילדים מתנהלים בתוך מסגרת של מלחמה, האש איננה חולפת מעל ראשיהם אלא מפלחת את נפשם וצורבת בהם זיכרון קשה של מריבות ופוצעת פצעים קשים שאינם ניתנים לריפוי מהיר.
מהם יתרונות הגישור על החלופות האחרות?
הליך הגישור הוא הליך המתנהל בצורה המובנת לשני הצדדים ולא בצורה משפטית שאין לצדדים ידע ובקיאות. הגישור הוא מהיר, חסוי ודיסקרטי וכל שנאמר בו נשאר במסגרתו בלבד ולא ניתן להשתמש בנאמר בו. בהליך הגישור בוחרים הצדדים את המועד המתאים להם להפגש זה עם זה ולא נתונים ליומנו העמוס של ביהמ"ש ושל עוה"ד המייצגים.
במסגרת הליך הגישור ניתן להעלות כל נושא ואין צורך להגיש בקשה מיוחדת אשר עולה אגרה, שכר טרחת עורך דין, אין סיכון בהוצאות משפט וכל טעות ניתנת לתיקון. הליך הגישור מותאם לצרכים הספציפיים של כל משפחה והצדדים רשאים להעזר במי שהם מעוניינם ואינם כבולים לייצוג של עורך דין שאינו מכיר את לקוחו באופן אישי ואת מה שמסתתר בנבכי ליבו.
תפקידו של המגשר הוא לסייע לצדדים להגיע לפתרון המתאים ביותר עבורם, תוך שמירה על האינטרסים שלהם בצורה הטובה ביותר. בהליך הגישור הצדדים שותפים להחלטות ואין גורם חיצוני שקובע או מחליט במקומם. הדבר חוסך עגמת נפש ותחושת תסכול.
פניה לגישור היא הדרך הנכונה ביותר לפתרון סכסוכים. עלויות של גישור מסתכמות בכמה אלפי שקלים בודדים בעוד שההליך המשפטי הוא ארוך, מתיש, ויקר מאד שכן, כרוך באגרות משפט והוצאות בלתי ידועות מראש, שכר טרחת עורך דין והוא יכול להגיע למאות אלפי שקלים.
קישור למאמר באתר וואלה :